חשוב להתחיל ולומר שאנחנו אנושיות, ומעצם אנושיותנו לא נוכל תמיד לשמור על סבלנות. כמו שאנחנו רוצות לקבל את מגוון הרגשות של הילדים שלנו, גם העוצמתיים ביותר שבהם,
כדאי שנתחיל מעצמנו – לקבל את מגוון הרגשות שלנו, ולהבין שאנחנו הרבה פעמים מאבדות סבלנות כי אנחנו תחת מתח (סטרס), מתוסכלות או חסרות אונים. כלומר איבוד סבלנות זה לרוב ביטוי התנהגותי של רגש אחר שקיים בפנים.
מה המקור לחוסר הסבלנות כלפי הילדים?
יכולות להיות כל מיני סיבות, שקשורות לכל מיני רבדים בחייך – הגלוי והסמוי, עבר, הווה או עתיד.
אחד הכלים היעילים הוא לאתר את מה שאני מכנה "כפתורי ההפעלה" הפנימיים שלנו. לכולנו יש אותם, והם אלו שברגע שמישהו לוחץ עליהם, הם יניעו אצלנו גל רגש עוצמתי, שיכול להתפרץ מאיתנו באופן בלתי נשלט.
אצל כל אחת מאיתנו כפתורי ההפעלה הם שונים, והיכרות איתם היא הצעד הראשון והמשמעותי בדרך לשליטה, ויסות, מיתון התגובות שלנו.
כמה שאלות שאת יכולה להתחיל איתן:
האם את מאבדת סבלנות מהר יותר בנסיבות מסוימות? (זמנים מסוימים לאורך היום, תקופות מסוימות – כמו עומס בעבודה, סיטואציות מסוימות – כמו מקומות רועשים או אולי בנוכחות בני משפחה).
האם את מאבדת סבלנות מהר יותר כתגובה להתנהגויות מסוימות של הילדים שלך? (למשל – כשמתנגדים אלייך, כשבוכים וכו). נסי לחשוב- למה דווקא ההתנהגות הזו כה מפעילה אותך? איזה רגש היא מעוררת בך?
תזהי ותסמני את הטריגרים האלו. ואז תשאלי את עצמך – מה יעזור לך? איזה משאבים את צריכה?
זה יכול להיות כמה דקות לעצמך לפני האיסופים מהמסגרות, מקלחת לפני ההרדמות, טיפול רגשי, הדרכת הורים, תרגול יוגה שבועי, או כל דבר אחר שעולה לך...
Comments